התמכרות אצל הורה מבוגר היא אחת התופעות הכי פחות מדוברות במשפחות: בלבול, נפילות, עייפות או שכחה מיוחסים כמעט אוטומטית ל"גיל", בעוד שלפעמים מאחוריהם עומד אלכוהול, כדורי שינה או תרופות שנלקחות שלא כראוי. ילדים בוגרים נוטים להסס לפני שהם מעלים את החשד, כי קשה לחשוב כך על אמא או אבא. הפוסט הזה נועד לעזור לכם להבחין בין סימני גיל רגילים לבין סימנים שכדאי לבדוק, ולדעת איך לגשת לנושא בכבוד ובזהירות.
תוכן עניינים
למה קשה לזהות התמכרות אצל הורה מבוגר
אצל מבוגרים, ההתמכרות אינה מופיעה בדרך כלל עם הסימנים הדרמטיים שמוכרים מהתקשורת. אין "אירוע" אחד שמעיד על בעיה, אלא תהליך איטי שמתערבב עם הזדקנות, מחלות רקע ובדידות. גם הרופאים והמשפחה עלולים לשייך סימנים כמו שכחה או חוסר יציבות לגיל בלבד.
גורם נוסף הוא סטיגמה. הורים בני דור מבוגר אינם נוהגים לדבר על קשיים רגשיים, ועל התמכרות בפרט. הם עלולים להגיב בהכחשה או בבושה, ולכן הגישה של ילדיהם חשובה לא פחות מהזיהוי עצמו. לפי המידע של משרד הבריאות בנושא סימני זיהוי להתמכרות, בין הסימנים המרכזיים נמצאים חוסר שליטה, הגדלת מינון, הסתרת השימוש, אובדן עניין בפעילויות יומיומיות וחובות כספיים. הסימנים האלה רלוונטיים בכל גיל, והם מקבלים צביון מיוחד אצל מבוגרים.
גורמי סיכון להתמכרות אצל הורה מבוגר
גיל מבוגר מביא איתו שינויים שמגדילים את הפגיעות. פרישה מעבודה משאירה פתאום הרבה זמן פנוי, ולפעמים גם תחושה של אובדן תפקיד ומשמעות. אובדן של בן או בת זוג, חברים קרובים או עצמאות יכול להוביל לאבל ולבדידות. כאב כרוני ומחלות רקע מביאים איתם תרופות רבות, ובהן משככי כאבים, כדורי הרגעה וכדורי שינה, שהשימוש בהם עלול להתארך מעבר למתוכנן.
בנוסף, הגוף משתנה עם השנים. שינויים בספיגה ובחילוף החומרים אומרים שכמות שהייתה נסבלת בצעירות יכולה להשפיע חזק הרבה יותר בגיל מבוגר, במיוחד כשמשלבים אלכוהול עם תרופות. לכן גם שימוש שנראה "מתון" ראוי לבדיקה אצל רופא, ולא רק שימוש קיצוני.
7 סימנים לבדוק כשחושדים בהתמכרות אצל הורה מבוגר
1. שינויים בשתייה או בכמות התרופות
בקבוקים שמתרוקנים מהר מהרגיל, שתייה בשעות חריגות, או כדורים שנגמרים לפני המועד. גם סימן קטן כמו מרשמים חוזרים מכמה רופאים שונים ראוי לתשומת לב.
2. בלבול, נפילות ושכחה שמופיעים בפתאומיות
שינוי חד ביכולת לזכור או לשמור על שיווי משקל אינו תמיד "פשוט גיל". הוא יכול להיות קשור לשילוב של תרופות ואלכוהול, או לתופעות של כדורי שינה. כדאי להעלות זאת מול רופא המשפחה.
3. הסתרה והתחמקות
הורה שמסתיר בקבוקים, נמנע מביקורים ספונטניים או מתעצבן כשנכנסים למטבח או לחדר השינה, עשוי לנסות להגן על סוד שהוא מתבייש בו.
4. הזנחה עצמית וירידה בהופעה
התקלחות פחות, ביגוד לא מסודר, מקרר ריק או בית שנראה פחות מטופח מהרגיל, בניגוד להרגלים של שנים, הם סימן שמשהו השתנה.
5. הסתגרות חברתית
ויתור על חוגים, על מפגשים עם חברים או על ארוחות משפחתיות, ובמקומם שהייה ארוכה לבד בבית. בדידות היא גם גורם סיכון להתמכרות וגם תוצאה שלה.
6. שינויים במצב הרוח
עצבנות חדשה, עצב מתמשך, חרדה או תנודות חדות במצב הרוח. הם עלולים לנבוע מההתמכרות עצמה או מהניסיון להתמודד עם כאב רגשי באמצעותה.
7. התלות ב"כדור לכל דבר"
הורה שמשוכנע שאינו מסוגל להירדם, להירגע או להתמודד עם יום רגיל בלי כדור מסוים, ומגדיל מינון מדעת עצמו. נושא זה מפורט גם במאמר על גמילה מכדורי שינה ובמדריך גמילה מכדורים נרקוטיים ומכדורי מרשם.
איך מדברים על התמכרות אצל הורה מבוגר
ההורה נשאר הורה גם כשהוא זקוק לעזרה, והיחס אליו צריך לשמור על כבודו. כמה עקרונות עוזרים: לבחור זמן שקט ופרטי, לפתוח מתוך דאגה ולא מתוך האשמה, לדבר על מה שראיתם ("שמתי לב שאת עייפה בשבועות האחרונים") ולא על מה שאתם מפרשים, ולהימנע מתיוגים כמו "אלכוהוליסט" או "מכור".
סביר מאוד שהשיחה הראשונה תיפגש בהכחשה, וזה בסדר. המטרה בפעם הראשונה אינה לשכנע, אלא לפתוח דלת. עקרונות נוספים לשיחות כאלה מופיעים במאמר איך לדבר עם בן משפחה מכור בלי להיכנס לעימותים.
מה לא כדאי לעשות כשחושדים בהתמכרות אצל הורה מבוגר
לא כדאי להפסיק לבד תרופות או אלכוהול של הורה שנמצא בתלות פיזית. לפי משרד הבריאות, גמילה גופנית מאלכוהול וסמים חייבת להתבצע תחת פיקוח רפואי בגלל תסמיני גמילה מסוכנים. כמו כן, אל תחביאו בקבוקים ואל תחליפו תרופות ללא ידיעת הרופא. פעולות כאלה עלולות להזיק, ובדרך כלל פוגעות באמון.
גם אל תנסו לפתור הכול לבד. הורה מבוגר זקוק בדרך כלל לשיתוף פעולה בין רופא המשפחה, הרוקח, בני המשפחה ואיש מקצוע בתחום ההתמכרות. אם אתם מתלבטים, הצעד הראשון הוא התייעצות עם רופא המשפחה, שיכול לבדוק גם סיבות רפואיות אחרות לשינויים שזיהיתם.
ומה לגבי עצמכם, כבן או בת של הורה עם התמכרות
ילדים בוגרים של הורה עם התמכרות מוצאים את עצמם לרוב בין כמה תפקידים: מטפלים, מתווכים, ולפעמים גם מי שנושאים תחושת אשמה על כך שלא שמו לב קודם. זה מצב מתיש רגשית. טיפול רגשי ותמיכה למשפחה אינם מותרות. הם חלק מהיכולת שלכם להיות נוכחים לאורך זמן, כפי שמתואר גם בעמוד ליווי משפחות מכורים.
אם ההורה מתמודד עם אלכוהול, כדאי להכיר גם את הנושא של גמילה מאלכוהול, כדי להבין אילו מסלולי טיפול קיימים.
שאלות נפוצות על התמכרות אצל הורה מבוגר
איך אפשר להבדיל בין התמכרות לבין סימני הזדקנות רגילים?
המפתח הוא שינוי. אם מדובר בהרעה פתאומית או מהירה, בבלבול שמופיע בעיקר בשעות מסוימות, או בסימנים שמלווים הסתרה והתחמקות, כדאי לבדוק. רופא המשפחה יכול לשלול סיבות רפואיות אחרות, כמו זיהום, בעיה בבלוטת התריס או תופעות לוואי של תרופות.
האם אפשר לטפל בהתמכרות אצל הורה מבוגר, או שכבר מאוחר מדי?
לא מאוחר מדי. טיפול מותאם גיל, שמתחשב במצב הרפואי, בתרופות ובצורכי התמיכה, יכול להועיל גם בגיל מבוגר. הקושי העיקרי הוא לרוב לא יכולת ההחלמה, אלא ההסכמה לפנות לעזרה.
מה עושים אם ההורה מכחיש לגמרי?
הכחשה היא תגובה שכיחה, ולא סימן לכישלון שלכם. כדאי לשמור על קשר, להמשיך להביע דאגה בלי האשמות, ולהיעזר באיש מקצוע שילווה אתכם בבחירת הצעד הבא. אפשר לפנות לעזרה כבני משפחה גם כשההורה עצמו עדיין לא מוכן.
מתי זה מצב דחוף?
בלבול חד ופתאומי, נפילה, קושי להישאר ער, הפסקת שתייה או נטילת כדורים פתאומית שלוותה בהזעה, רעד או חרדה קשה, הם סיבות לפנות מיד לשירותי רפואה. במצבים כאלה אל תחכו.
איך תומכים בהורה מבוגר בלי לקחת ממנו את השליטה
הורה מבוגר שמתמודד עם התמכרות עדיין רוצה להרגיש שהוא מחליט על חייו. תמיכה טובה משלבת עזרה מעשית עם כבוד לאוטונומיה שלו. אפשר להציע ללוות אותו לרופא המשפחה, להכין יחד רשימה של כל התרופות שהוא נוטל ולהראות אותה לרופא ולרוקח, או לבדוק איתו אילו פעילויות חברתיות ימלאו את הריקנות שנוצרה בימים.
גם שגרה יציבה עוזרת: ביקורים קבועים, שיחות טלפון בשעות קבועות וארוחות משותפות מחזירות תחושת ביטחון ומפחיתות בדידות. כל אלה אינם תחליף לטיפול, אך הם יוצרים רשת תמיכה שמקלה על ההורה לקבל החלטה לפנות לעזרה מקצועית כשהוא מרגיש מוכן.
אם יש בבית כמה אחים, כדאי להסכים ביניכם מראש על קו אחיד. כשכל אחד מדבר עם ההורה בנימה אחרת, קל לו להיעזר באחד נגד השני, ולמשפחה נוצרים מתחים מיותרים. שיחה משפחתית קצרה, שבה מחליטים מי מדבר עם הרופא, מי מבקר באילו ימים ואילו גבולות חשובים לכולם, חוסכת הרבה כעס בהמשך.
הצעד הראשון: להתחיל מהקשבה
כשמזהים התמכרות אצל הורה מבוגר, קל להיסחף לאחד משני קצוות: להתעלם מהבעיה מתוך כבוד או פחד, או לנסות להשתלט על חיי ההורה מתוך דאגה. הדרך שבאמצע היא להישאר קרובים, לשמור על כבודו, ולהציב גבולות ברורים לגבי מה אתם מסוגלים ומוכנים לעשות. חשוב לזכור שאתם אינם אחראים להחלמה שלו. אתם יכולים להציע עזרה, ללוות, ולדאוג לעצמכם, וההחלטה הסופית נשארת שלו.
אני דברת קשתי, מטפלת רגשית המתמחה בליווי משפחות של אנשים המתמודדים עם התמכרות. אם אתם חוששים שמדובר בהתמכרות אצל הורה מבוגר במשפחה שלכם ורוצים להתייעץ איך לגשת לנושא, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר לשיחת היכרות.
יש לך שאלה?
השאירו את מספר הטלפון הנייד שלכם ונחזור אליכם לתיאום פגישה.
