התמכרות לרשתות חברתיות – איך מזהים ואיך אפשר להיגמל

שלום, אני דברת קשתי, מטפלת רגשית שמתמחה בגמילה מהתמכרויות. המסע שלי בתחום הטיפול הרגשי התחיל מהתמודדות אישית, כאשר ביתי היקרה נאבקה בהתמכרות קשה. זה היה תהליך לא פשוט, שהוביל אותי ללמוד לעומק את תחום ההתמכרויות ולגלות כלים שעוזרים לאנשים להשתחרר מהתלות ההרסנית ולהחזיר את השליטה לחייהם. בזכות הניסיון שלי גם כאם וגם כמטפלת, אני כאן כדי לעזור לאחרים שמוצאים את עצמם לכודים במעגל ההתמכרות – כולל התמכרות לרשתות החברתיות.

מהי התמכרות לרשתות חברתיות?

התמכרות לרשתות חברתיות היא מצב שבו השימוש ברשתות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק או טוויטר הופך להתנהגות כפייתית. אנשים מוצאים את עצמם בודקים את הטלפון שלהם שוב ושוב, מתעוררים בבוקר ומרגישים שהם חייבים לבדוק מה חדש, מעבירים שעות בגלילה חסרת מטרה על פני פוסטים ותמונות, ולעיתים קרובות נתקעים במעגל הזה על חשבון דברים חשובים אחרים.

ההתמכרות לרשתות חברתיות הופכת למזיקה כשאנחנו מאבדים את היכולת לשלוט בזמן שאנחנו מקדישים להן, וזה משפיע על חיינו האישיים, החברתיים והמקצועיים. אנשים רבים מרגישים שהם אינם יכולים להתנתק מהרשתות הללו, גם אם הם מבינים שזה פוגע להם בשגרת החיים ובתחושת הסיפוק האישית.

איך זה מתחיל?

במקרה של התמכרות לרשתות חברתיות, ההתחלה בדרך כלל נראית תמימה לחלוטין. אנשים מתחילים להשתמש ברשתות כדי להתעדכן בחדשות, לשמור על קשר עם חברים ומשפחה, או סתם להירגע. עם הזמן, השימוש הופך להרגל יומיומי, ולעיתים לא שמים לב איך השגרה מתעוותת – הופכים למתוחים כשאין אפשרות לבדוק את הפלאפון, מתעלמים מהעבודה, המשפחה או התחביבים, ומוצאים את עצמם מבלים הרבה יותר זמן מול המסך ממה שתכננו.

הסיבה העיקרית לכך היא שרשתות חברתיות מתוכננות לגרום לנו לחזור שוב ושוב. הכפתורים האדומים, ההתראות הבלתי פוסקות, הגלילה האינסופית – כל אלו הם כלים שיוצרים תגמולים קטנים ומהירים במוח שלנו, בדיוק כמו התמכרויות אחרות. למעשה, כל לייק, תגובה או פוסט חדש משחרר מעט דופמין במוח, מה שגורם לתחושת עונג רגעית ומעודד אותנו להמשיך לחפש עוד.

על מה זה יושב?

ההתמכרות לרשתות חברתיות יושבת על בסיס רגשי מאוד עמוק. עבור חלק מהאנשים, השימוש המוגזם ברשתות חברתיות הוא דרך לברוח מהתמודדויות אישיות, כמו לחץ, חרדה, בדידות או תחושת חוסר ביטחון. מדובר במעין "בריחה" למציאות מדומה, שבה אפשר להרגיש רגעית סיפוק וחיבור מבלי להתמודד עם הקשיים בעולם האמיתי.

הרשתות החברתיות מספקות תחושה זמנית של שייכות וחברות, אך תחושות אלו חולפות במהרה ומשאירות אותנו עם רצון לעוד. אנחנו מוצאים את עצמנו מרגישים שאנחנו חייבים לדעת מה קורה כל הזמן, משווים את עצמנו לאחרים, ומרגישים אי נוחות כאשר אנחנו לא מעורבים בכל פוסט, תמונה או תגובה חדשה.

איך אפשר להיגמל?

הדרך הראשונה להיגמל מהתמכרות לרשתות חברתיות היא להכיר בכך שיש בעיה. זה נשמע פשוט, אבל הרבה פעמים קשה לנו להודות שאנחנו מכורים, במיוחד כשמדובר ברשתות שהן חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים. עם זאת, כשמבינים שהשימוש ברשתות פוגע בחיינו האישיים, המקצועיים או הרגשיים, הצעד הראשון להחלמה מתחיל.

אני עובדת עם מטופלים שמרגישים כלואים בתוך ההתמכרות שלהם, וביחד אנחנו מתחילים תהליך הדרגתי של בניית כלים רגשיים ונפשיים להתמודד עם הקושי. הגמילה מהרשתות החברתיות לא חייבת להיות פתאומית, ולפעמים דווקא הגבלה מתונה יותר יכולה להוביל לשיפור משמעותי. כך, למשל, ניתן להתחיל בקביעת גבולות לשעות השימוש ברשתות החברתיות, להוריד את כמות ההתראות, או לקחת הפסקות יזומות מהטלפון לאורך היום.

במקביל, אני עוזרת למטופלים שלי למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם רגשות כמו חרדה או בדידות – אם באמצעות מדיטציה, פעילות גופנית, תקשורת חברתית אמיתית או התמקדות בתחביבים אחרים. אחת המטרות המרכזיות בתהליך היא לעזור לאנשים להחזיר לעצמם את השליטה על הזמן שלהם ועל חייהם האישיים.

התמכרות למסכים

התמכרות למסכים היא תופעה שצוברת תאוצה בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. מעבר לרשתות חברתיות, המסכים הפכו לכלי מרכזי בעבודתנו, בפנאי שלנו ואפילו בתקשורת עם הסביבה הקרובה. התמכרות למסכים כוללת לא רק שימוש מופרז בטלפון הנייד, אלא גם במחשב, בטאבלט, בטלוויזיה או בקונסולות משחקים. התלות במסכים יכולה להוביל להתנתקות רגשית מהסביבה הקרובה, ירידה ביכולת להתרכז, קושי בשינה, פגיעה בבריאות הפיזית והנפשית, ואפילו לתחושת ניכור ובדידות.

התמכרות למסכים, בדומה להתמכרות לרשתות חברתיות, מתבססת על המנגנון של תגמול מהיר במוח – כל הודעה, משחק או סדרה שאנחנו צופים בה מספקת לנו גירוי מידי שמותיר אותנו עם רצון לעוד. כדי להשתחרר מההתמכרות למסכים, חשוב לזהות את ההתנהגויות הכפייתיות שלנו סביב השימוש בטכנולוגיה ולמצוא איזון בריא שיאפשר לנו לחיות חיים מספקים יותר, בלי תלות מתמדת במסכים.

בטיפולים שאני מלווה, אני עוזרת למטופלים להגדיר גבולות ולהבין כיצד ניתן ליצור מערכת יחסים בריאה יותר עם המסכים, במקביל לשיפור ההיבטים הרגשיים בחייהם.

שאלות ותשובות נפוצות